צילום בתחנות ניקוי
תחנות ניקוי הינן מקומות בריף שדגים שונים מגיעים אליהם על מנת ליהנות משירותי ניקוי טפילים, אצות ולכלוכים שונים שנדבקו לגופם. כל יצור שחי בים זקוק מדי פעם לניקוי וטיפול כזה, המועיל לבריאותו ולתפקודו התקין. את הטיפול הזה מעניקים דגי נקאי, שרימפס ודגים קטנים שונים, כגון יוליות. בעיקרון, דגי הנקאי ויתר הקטנטנים שמשתתפים בחגיגת הצחצוח מסוגלים לנקות את הלכלוכים והטפילים מבלי לפגוע ברירית שעוטפת את גופם של הפציינטים ולגרום להם נזק. בתמורה לשירותי הניקוי (שתוצריו מהווים חלק מתפריטו של הנקאי), זוכים הנקאים לחסינות בזכות שירותיהם הטובים ואינם נטרפים על ידי הפציינטים מוקירי התודה בזמן שהם (הנקאים) מנקרים טפילים מגופם, זימיהם ולעתים אף מתוך פיהם של מושאי הניקיון. זוהי סימביוזה במיטבה!
צילום בתחנות ניקוי נחשב לאחד מסגנונות הצילום המאתגרים והכיפיים ביותר שיש. האתגר הוא לצלם את פעולת הניקוי בתזמון הנכון, צילום שמתעד דפוס התנהגותי מרתק בעולם התת-ימי.
איך תזהו תחנת ניקוי? בטח שלא על ידי שלט ומספר. כשתגיעו לתחנת ניקוי (שיכולה להיות ראש אלמוגים, סלע, או סתם אזור בריף, אפילו סמוך לפני המים), תראו דגים שונים שמאטים את תנועתם, לעתים עד לכדי עצירה מוחלטת. הם יתמקמו בפוזות משונות וייחודיות, וגופם יימצא לעתים בזווית אלכסונית של 45 מעלות או בזווית אנכית, כשזנבם כלפי מטה ופיותיהם ומערכת הזימים שלהם פתוחים לרווחה. דגים אלה אינם המומים מיופייה של חליפתכם החדשה או ממצלמתכם, הם פשוט ממתינים שנקאי כלשהו יואיל בטובו להגיע לנקות את הפרזיטים והזוהמה שדבקו לגופם. לעתים תאתרו דווקא את דגי הנקאי תחילה: הם מתרוצצים באזור תחנת הניקוי כאחוזי תזזית ומחפשים פציינטים חדשים. על משקל הפתגם "הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק", לעתים תראו נקאים אגרסיביים שממש מתנפלים על דגים שאינם ממש מצויים במצב רוח לניקיון באותו הרגע. במקרים של הצקות כאלה יתהפכו היוצרות והדגים המוטרדים ירדפו בחמת זעם אחרי הנקאים האובססיביים. צחוקים בריף.
כשתאתרו פציינט שמראה שהוא מעוניין בפעילות ניקוי, יש סיכוי סביר שבתוך פרק זמן קצר יגיעו אליו דג נקאי או שניים (נקאים לרוב עובדים בזוגות), כדי ללקט מגופו ארוחת חינם. שמרו על מרחק בטחון של כשני מטרים מהתחנה, אחרת ישנו סיכוי סביר שהדגים יימלטו מפניכם. ברגע שהנקאים הגיעו אל הדג ופצחו במלאכת הניקוי, התקרבו לעבר ההתרחשות לאט- לאט, תוך שמירה על איזון מושלם. נסו לשפר את מיקומכם ולהגיע מול המצולם או לצדו על מנת להשיג זווית צילום טובה. דאגו להישאר קרוב לקרקעית ולארוב לדג מזווית תחתית עד כמה שמתאפשר: גישה מזווית עילית עלולה להבהיל את הדג. כשתהליך הניקיון מתחיל, הפציינט נראה כאילו הוא נכנס לסוג של טראנס וערפול חושים. זה הזמן שכל הצדדים המעורבים יהפכו הרבה יותר סבלניים כלפיכם ויאפשרו לכם גישה קרובה ונוחה לצילום. אתם צריכים להגיע לרגע הזה כשכל הכיוונים הנדרשים בוצעו כבר במצלמה ובמבזקים. בצילום במצלמה קומפקטית נסו למקד את המצלמה על האובייקט עוד לפני הצילום, כדי לקצר את פרק הזמן שייקח למצלמה "לקחת" את הצילום ברגע הנכון. נשאר לכם רק לתפוס את רגע השיא בתהליך. עבור צלמים רבים, רגע השיא יהיה במקרים רבים כשהנקאי ייכנס לתוך פיו של הפציינט. גם כניסה וחיטוט של הנקאי בתוך מערכת הזימים של הדג הינם רגעים יפים ששווים צילום.
חלק מהדגים יגיעו לקבל את הניקוי תוך כדי שחייה איטית שהולכת ומואטת עד לכדי עצירה בזמן קבלת הניקוי. חלק מהדגים יעדיפו לקבל את הניקוי בתוך כוכים, גומחות או אזורים מתחת לסלעים בריף. דקרים שונים, זהרונים ומורנות הם חלק מדגים אלה. במקומות אלה הניקוי יכול להתבצע על-ידי דגי נקאי או על-ידי שרימפס מסוג נקאי המורנות או דייריות שונות. בתחנת ניקוי "תחתית" כזו, מתחת לסלע בדרך כלל, תוכלו לראות דג מגיע למצב של חוסר תנועה ולעתים אפילו שוכב על החול. כאשר תבחינו בהתמקמות של הדג במקום כזה, שמרו עדיין על מרחק לא מאיים של כשני מטרים מהדג. קבעו במצלמה את הכיוונים הרצויים וכוונו את המבזקים בזווית כזו, כך ששום סלע או אלמוג בתחנת הניקוי לא יעמדו בינם לבין הפעילות ויסתירו את ההבזקה בזמן הצילום. דגי נקאי או שרימפס שנוטים להתמקם באזור זה באופן קבוע, יגיחו לכוון הדג ויתחילו לנקותו באזורי גופו השונים. כאשר הם יגיעו לאזור ראשו, תראו את הדג פותח את פיו ופורס את זימיו, ממתין לכניסה של הנקאים אליהם. כשהרגע הזה יגיע, התקדמו באיטיות רבה כדי להגיע לטווח צילום האפקטיבי, כך שהפעילות תתפוס נפח משמעותי בפריים ונסו לתפוס ולצלם את רגע השיא של הפעילות, בתקווה שהנקאים יתרכזו באזורים המעניינים של הדג: העיניים והפה הפעור לרווחה. אם הדג ו/או הנקאים יחושו בשלב כלשהו מוטרדים מנוכחותכם ויברחו, התרחקו שוב לנקודת המוצא והמתינו בסבלנות להתרחשות חדשה, תוך כדי הפנמת העובדה שכנראה התקרבתם אל הדגים מהר מדי או בצורה שאיימה עליהם. לעתים אותו הדג יחזור לסיבוב ניקיון נוסף תוך מספר דקות או שיגיע דג אחר במקומו. הנקאים או השרימפס ייסוגו רק מספר סנטימטרים אל מחילותיהם (במקרה של השרימפס) ויחזרו למלא את תפקידם עם פציינטים אחרים במידה ויתעורר ביקוש לכישוריהם.
אני מעדיף תחנות ניקוי שיאפשרו לי המתנה ממושכת וחסרת מאמץ תוך כדי הנחת קצה סנפירי בחול לצורכי יציבות ונשימה רגועה. תנוחה כזו תמנע תנועות מיותרות של רגליכם. התנועות הללו מרחיפות חול, מסכנות את האלמוגים בסביבה ועלולות לגרום ל-backscatters משמעותיים להופיע בצילום. לצורך הנחת סנפירים נוחה, המקום חייב להיות חולי וריק מאלמנטים חיים. בדקו היטב לפני שאתם מניחים את קצות סנפיריכם בחול, כדי לוודא שהאזור הזה חולי וריק מחיים! אל תשלו את עצמכם: ניסיון לאזן את עצמכם סנטימטרים ספורים מעל החול לאורך זמן, תוך כדי צילום או המתנה ממושכת להזדמנות הנחשקת, יגרום כמעט בוודאות להרחפת חול מסיבית בשלב כלשהו! הדבר נכון גם לגבי צילומי מקרו וסופר מקרו שמחייבים יציבות מוחלטת בזמן הצילום.
טווחי עדשות שיתאימו לצילומים בתחנות ניקוי: גם במקרה של צילומים בתחנות ניקוי, אם תצלמו במצלמה קומפקטית, תהיו בדרך-כלל בתחום הנכון, מבחינת הטווחים, בזכות הזום שלהן. רק זכרו שהעובדה שיש לכם זום, אינה אומרת שאתם יכולים לוותר על התקרבות לאובייקט (עד כמה שהוא יאפשר לכם, כמובן). זכרו תמיד שעדיף לבצע zoom in בעזרת הסנפירים ולא בעזרת העדשה. הזום מהווה כלי נהדר שיכול לעזור לכם "להדק" את הקומפוזיציה ולעזור לקבוע איזה שטח יתפוס האובייקט בפריים בשעת הצורך. מצד שני, מבחינת מהירות מיקוד, במצלמה קומפקטית אתם בחיסרון. כזכור לכם, מצלמות קומפקטיות עדיין מתקשות מעט להתמקד מהר במצבים מאתגרים של תנועה או תנאי אור ירודים. במקרים של צילומים מתחת לסלעים או של אובייקטים שנמצאים בתוך מחילות חשוכות, פנס מיקוד חזק עשוי להקל עליכם ועל המצלמה בפעולת המיקוד.
בצילום עם מצלמות DSLR בתחנות ניקוי יש לכם מספר אפשרויות: הראשונה היא עדשות מקרו בטווחים של 50 ל-60 מ"מ שיתאימו לאובייקטים בגודל גדול יחסית (דקרים גדולים, חניתנים) ויאפשרו לכם לצלמם ממרחק קרוב. האפשרות השנייה היא עדשת זום בסגנון הסיגמה 17-70 מ"מ שתתאים לאותם צרכים ובנוסף תעניק וורסטיליות מכסימלית, בעיקר במקרה שתתקלו באובייקט גדול יותר שלא תוכלו לכלול בעדשת 60 מ"מ. האפשרות השלישית היא עדשות מקרו בטווחי ה-105-100מ"מ, שיתאימו לצילום של אובייקטים קטנים יותר (לטאונים, פרפרונים וצילומי ראש הדוקים של דקרים גדולים וכדומה) בתחנות הניקוי. זו גם העדשה שרוב הצלמים בוחרים בה, מפני שהיא מאפשרת מרחק עבודה נוח יותר מהאובייקט ותתאים לרוב הצילומים בתחנות הניקוי בהן תתקלו באתרי הצלילה באילת.
