© 2016 by Dany Weinberg 

חשיפות כפולות/מרובות

July 10, 2016

צילום רחב זווית, מקרו, סופר מקרו, חיפוש אחר אובייקטים מעניינים. וחוזר חלילה. צילום תת-ימי הוא עניין מרתק, אבל כל מי שמצלם בתדירות גבוהה וניסה לצלם את כל הדברים הסטנדרטיים (טוב, לא את הכל, אבל את הרוב) מרגיש לפעמים צורך לגוון ולהכניס קצת עניין לצילום. נכון שלעתים ניתן למצוא דגיג נדיר, סרטן שעדיין לא צילמת, או להיתקל בדפוס התנהגות מרתק, אבל בינינו - כמה שעות ים צריך בשביל זה ומה הסיכוי שזה יקרה? בינתיים אתה ממשיך לצלם את אותם אובייקטים באותה רצועת חוף צרה. נחמד, אבל בשלב מסוים אתה תרצה יותר מזה. מאמר זה עוסק בטכניקת צילום שתוסיף תבלון לצילומים הסטנדרטיים. או, אם תרצו: טכניקות למשועממי צילום המרבים לשרוץ במים, שניסו כבר הכול ורוצים לגוון. מאמר זה יפרט את נושא ה"חשיפות המרובות" (multiple exposure) או ליתר דיוק ה"חשיפה כפולה" (double exposure).

 

מהי חשיפה כפולה?

 

חשיפה כפולה היא טכניקה עתיקה ששורשיה נעוצים עמוק בתקופת ימי הפילם העליזים. בטכניקה זו חושפים שתי חשיפות או יותר על אותו פריים, ובעצם "מחברים" שני צילומים שונים (או יותר) ויוצרים משניהם צילום אחד, שונה.

מחד, חשיפה כפולה היא אחת מטכניקות הצילום היצירתיות הפופולריות ביותר בקרב רבים מהצלמים התת-ימיים בעולם. מאידך, יש כאלה, בעיקר בקרב הפוריסטים, הטוענים שמדובר בגימיק וחשיפה כפולה אינה "צילום אמיתי". באופן אישי, אני אוהב מאד את החשיפות הכפולות ורבים מצילומיי בשנים האחרונות בוצעו בטכניקה זו.

על מנת לצלם חשיפות כפולות בימי הפילם, הפרוצדורה היתה די מורכבת וכללה העברה ידנית של הפילם אחורה בצילום החשיפה השנייה, דבר שהיה ניתן לביצוע רק בחלק מהמצלמות. חלק מיצרני המצלמות הכניסו את פיצ'ר החשיפה הכפולה במצלמות ה-DSLR שיצאו לשוק בשנים האחרונות. ניקון, אולימפוס, פנטקס ומינולטה, הם חלק מהיצרנים הללו. ואיפה קנון בכל הסיפור הזה? נכון להיום אין מצלמת DSLR מתוצרת קנון שמכילה אפשרות לחשיפות מרובות. למה? לקנון פתרונים.

פיצ'ר החשיפה הכפולה במצלמה חשוב לי מאוד ולא הייתי קונה מצלמה שאין לה את היכולת הזו. אמנם אפשר ליצור תוצאות דומות ואף מדויקות יותר בפוטושופ, שבה למקצועני העיבוד תהיה שליטה מוחלטת על התוצר הסופי, אבל זו כבר חוכמה הרבה יותר קטנה. האתגר והכיף הגדולים מבחינתי הוא לבצע זאת ישירות בתוך המצלמה. פונקציה דומה מאד שקיימת במצלמות ניקון (ייתכן שקיימת גם בחברות נוספות) נקראת image overlay. בפונקציה הזו ניתן לקחת שני צילומים מאותו כרטיס זיכרון ולשלבם יחד לצילום אחד (בתוך המצלמה, בעזרת התפריט), תוך כדי שליטה על החשיפה שלהם לאחר הצילום. התוצאות מרהיבות והשילוב של הצילומים נראה חלק וטבעי.

 

הביצוע

 

כאשר ניגשים לבצע חשיפה כפולה "מסורתית" במצלמה נדרש תכנון מוקדם קפדני. צריך להחליט על אובייקטים מתאימים ששילובם בפריים אחד יסתדר יפה מבחינת קומפוזיציה

וצריך לבחור את העדשה הנכונה לצורך זה. גם הרקע בצילומי חשיפה כפולה קריטי וחשוב לתכנן אותו כראוי. ישנן מספר אפשרויות של שילובי פריימים בצילומי חשיפה כפולה:

 

1.    שילוב של שני צילומי מקרו - ניתן לצלם שני אובייקטים שונים או אובייקט אחד שמצולם משני הצדדים, צד אחר בכל פעם. יש להקפיד על תכנון רקע נקי, ללא אלמוגים או סלעים בולטים בקרבת האובייקט. כדאי להשתמש במהירות סגר גבוהה, כך שהצד הריק של הפריים (שנשאיר פנוי בצילום הראשון) יהיה חשוך - כחול כהה או שחור. על החלק הכהה הזה, שהותרנו בצילום הראשון, מצלמים את הצילום השני שיואר בפלש ו"יתלבש" על החלק הריק והחשוך, שהופך, למעשה, כמעט שקוף לצורך העניין. טיפ קטן למהדרין: כדאי לבוא מוכנים לצילום כזה, עם סקיצה פשוטה של מיקום האלמנטים בפריים.

 

2.    שילוב של צילום מקרו וצילום רחב זווית - בשילוב כזה מומלץ להשתמש בעדשת זום שכוללת אפשרות לצילום מקרו. לדוגמה, עדשת ה17-70 המשובחת של סיגמה, שנותנת מקרו נחמד מאד (כמעט 1 ל-2) מצד אחד וזווית רחבה מספיק כדי להעניק רקע עם תחושת מרחב טובה. במקרה כזה, הצילום הראשון יכול להיות צילום של דגיג או סרטן שממוקם בצורה טובה עם רקע נקי וכהה. הצילום השני יכול לכלול sunburst (כדור שמש), בתוספת צללית של ריף בחלק התחתון וסילואט של צולל בחלק העליון של הצילום על רקע כדור שמש. כמובן שבצילום השני אין צורך להשתמש במבזק, אלא בתאורה טבעית בלבד. צריך להקדיש תשומת לב מיוחדת לחשיפה של הצילום השני, כדי ליצור חפיפה מושלמת ומעברי גוונים נקיים עם הצילום הראשון.

 

3.    שילוב קיצוני ומאתגר יותר מהאפשרות השנייה הוא עדשת מקרו/סופר לצילום הראשון ועדשת עין דג לצילום שני- השילוב הזה היה די נפוץ בתקופת הפילם, במיוחד בתחרויות צילום שמבוצעות בשטח, "shoot-outs". הצלם מצלם אובייקט מקרו קטנטן, יוצא החוצה מהמים, מחליף לעדשת עין הדג, מחזיר את סרט הצילום לפריים הקודם וחושף עליו שוב, הפעם את הצילום השני. הביצוע מסורבל מאוד ודורש דיוק מקסימלי בכל פריים. כיום, אין סיבה אמיתית לבצע זאת כשיש את האפשרות לבצע Image overlay על כרטיס הזיכרון שבמצלמה, ש"תפור" בדיוק למצבים כאלה.

 

היופי שטמון בכל אחת מן האפשרויות האלה, הוא שלצלם יש שליטה כמעט מוחלטת על הצילום. כלומר, היחס הפיזי בין שני הצילומים, הפרספקטיבה הדרמטית (בעיקר בשילובים 2 ו-3) שבה אובייקט קטנטן תופס נפח משמעותי בפריים, השמש שאתה ממקם כרצונך, בלי תלות גדולה מדי בשעת היום, חשיפה מדויקת והתמודדות טובה יותר עם מצבים קונטרסטים במיוחד. בצילום רגיל קשה לצלם לחשוף באופן מושלם סצנה שבה כלול אובייקט בקדמת הפריים מחד וכדור שמש ברקע: סביר להניח שהחלק הקדמי יואר היטב וכדור השמש יישרף כהוגן, או שכדור השמש ייראה טוב וקדמת הפריים תהיה חשוכה מדי.

בחשיפה כפולה כל חלק בפריים יקבל את התאורה הטובה ביותר ואת המיקום האופטימלי.  היה אתה הצייר של הטבע!

לצילום בטכניקת החשיפה הכפולה נדרש תכנון מוקדם והיכולת לראות בעיני רוחך את התוצאה הסופית - התכונה החשובה כל-כך לצלם, שנקראתprevisualization  - היכולת הזו הינה קריטית לקבלת תוצאה מוצלחת. תיאורטית, ניתן לבצע יותר משתי חשיפות וראיתי צילומים שנוצרו מארבע ואף יותר חשיפות כפולות, אך מניסיוני צילומים כאלה דורשים טיפולים ותיקונים מסיביים בתוכנת עיבוד לאחר הצילום, כדי להחזיר מהקונטרסט שהולך לאיבוד בשילוב כל הצילומים ביחד, והתוצאה, לרוב, נראית הרבה פחות טבעית. לדעתי, שילוב של שלוש חשיפות ויותר עדיף לבצע מראש בתוכנה.

 

הפוטנציאל בצילומי חשיפת מרובות או Image overlay הוא עצום. בין אם התוצאה מתקבלת על ידי שימוש בפונקציה שבתוך המצלמה, ובין אם על ידי שימוש בתוכנה, יכול הצלם לקבל תוצאות מרהיבות ומיוחדות שלא ניתן לקבל בשום דרך אחרת. אמנם נדרשים לא מעט ניסיונות על מנת לקבל תוצאות ראויות, אך המאמצים ישתלמו בסופו של דבר. נותר רק להתחיל ולהתנסות.

 

צילום מס' 1 – "חולי ירח"

 

צילום זה הינו חשיפה משולשת, הכוללת שני צילומים של בלני (דג קרנון) יחיד, צילום אחד מכל צד, וצילום של הירח שצילמתי לאחר שהוצאתי את המצלמה מהמארז. הקפדתי למקם את הבלנים בפריים, כך שיישאר מספיק מקום גם לירח במרכזו. נדרשו שלושה או ארבעה ניסיונות כדי להשלים את צילומי הבלני ה"כפול". השארתי את המצלמה דלוקה ולאחר שהגעתי הביתה הרכבתי עדשת ארוכת מוקד וצילמתי את הירח המלא במרכז הפריים.

העובדה שכל הצילומים בוצעו בלילה, עם רקע כהה במקור בשלושת הצילומים, תרמה לקבלת חשיפות מוצלחות וקונטרסט חזק בפריים הסופי.

 

הצילום הזה זכה במקום שני בקטגוריית creative בתחרות הצילום "beneath the sea" בשנת 2008.

 

נתוני הצילום (צילום הקרנונים):

 

צמצם: f16

מהירות סגר: s1/160

אסא: 100iso

ציוד צילום: מצלמת Nikon D200, עדשת Nikon 105mm macro, מארז Ikelite. שני מבזקי Ikelite DS-125.

 

(הירח צולם בעדשת Nikon 70-200mm בקצה הטווח ומכפיל X2 תוצרת חברת Kenko)

 

 

 

 

צילום מס' 2- "תמנון וצלם"

 

התמנון הסקרן הזה שהה במחיצתי דקות ארוכות בשעת אחר צהרים מאוחרת, לפני שעלה בדעתי הרעיון לצלם אותו בחשיפה כפולה. לאחר שצילמתי את התמנון כך שימלא נפח ראוי בפריים ועל רקע נקי, ארנון, בן-זוגי לצילום, התנדב להתמקם במקום הנכון והשלים בכך צילום בחשיפה כפולה.

 

נתוני הצילום:

צילום התמנון:

צמצם: f11

מהירות סגר: 1/100s

אורך מוקד בסביבות ה-30mm.

 

צילום הצלם וכדור השמש:

צמצם: f16

מהירות סגר:  1/160s

אורך מוקד 17mm

 

ציוד צילום: מצלמת Nikon D200, עדשת Sigma 17-70, מארז Seacam.

שני מבזקי Ikelite DS-125.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags
Please reload

Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square