צילום להקות דגים
צילום של להקות דגים הוא אחת מהפעילויות המאתגרות ומלאות האדרנלין שצלם תת-ימי יכול לחוות. המראה המרהיב של עשרות/מאות/אלפי (כן, יש גם מצבים כאלה) דגים המקובצים יחד לגוש אחד גדול שנע בצורה מתואמת, הוא מראה מרשים שקשה לעמוד בפניו. הדופק וקצב הנשימה מואצים, ונותר רק ללכוד את התחושה העוצמתית הזו ולהעביר אותה גם בצילום.
אלה הם הגורמים החשובים בצילומי להקות דגים, שישפיעו על התוצאה שתקבלו:
גודלה של הלהקה, מידת הקרבה שהלהקה תאפשר מבלי להתפזר ולהימלט, הזרמים והראות באתר, מיקומה של הלהקה יחסית לשמש, מהירות התנועה של הלהקה והעומק בו היא מצויה, צבע הדגים ומידת החזר האור מהם )דגים כסופים מחזירים את אור המבזק יותר מאחרים(, האם לכלול צולל בפריים יחד עם הלהקה וכמובן, מיקומם של המבזקים. באופן כללי, כמו לפני כל צילום, עדיף לצבור כמה שיותר מידע מוקדם על מה שאתם מתעתדים לצלם כדי להיערך בהתאם:
גודלה של הלהקה: להקה גדולה המאפשרת גישה קרובה תתאים לצילום עם העדשה הרחבה ביותר שלכם – fisheye למשל. בעזרת עדשת עין הדג תוכלו לצלם ממרחק מאוד קרוב ועדיין להכניס את כל הלהקה לפריים. אם הלהקה שומרת על מרחק ולא מאפשרת לכם להיצמד אליה, בחירה נכונה עשויה להיות עדשת זום בטווח רחב כמו הניקון 10-24 מ״מ, קנון 10-22 או דומותיהן מבחינת הטווח. ראות לקויה תחייב אתכם לצלם ממרחק קרוב, אחרת הצילום יסבול ממראה רך וצבעים עגומים למראה.
תכנון הצלילה יחסית לזרם הינו חשוב אף הוא: להקות מרחפות בקלות בזרמים חזקים. אתם, לעומת זאת, לא תוכלו להתמודד עם צלילה מול הזרם ולצלם בצורה נאותה. דאגו לנצל את הזרם שיוביל אתכם ללהקה.
מיקומה של השמש בשמיים: אם תצלמו להקת דגים ותכללו את השמש בצילום, הדבר יצריך מכם לעבוד במהירויות סגר גבוהות או צמצמים סגורים כדי למנוע חשיפת יתר של האזורים הבהירים בפריים. תוצאה נלווית של צילום כזה תהיה, ברוב המקרים, צלליות של דגים בלי לראות את צבעיהם. זה בסדר גמור, כל עוד אתם מודעים לכך. צילום כזה יצריך מכם לצלם כשאתם הפוכים, ראשכם כלפי מעלה ולהקת הדגים מעליכם.
האם הלהקה נמצאת בתנועה או שהיא מרחפת במקום: להקת דולפינים הנמצאת בתנועה, למשל, תחייב שימוש במהירויות סגר גבוהות של 1/125s ומעלה על-מנת שתצליחו להקפיא את התנועה. לצילום להקת ברקודות המשתזפת בשמש ונעה לאטה, תספיק גם מהירות סגר של 1/60s .
העומק שבו הלהקה נמצאת: להקה שתימצא בעומק גדול, תצריך מכם לבחור פרמטרים שיתאימו למצב: ערך אסא גבוה )זהירות, צילום רועש, בעיקר עם מצלמה קומפקטית!(, צמצם פתוח )שימו לב לעומק השדה שיקטן, האם הוא יספיק לכם?( שיאפשר עדיין לאור המבזק להגיע ליעדו, כיוון עוצמת הבזקה גבוהה במבזק ומהירות סגר נמוכה יחסית )היזהרו ממריחות( שתאפשר למספיק אור סביבתי להגיע לחיישן.
צבע הדגים ומידת החזר האור: דגים כסופים נוטים להחזיר אור חזק מההבזקה יותר מאשר דגים צבעוניים. שימוש עדין במבזק ימנע תופעות של חשיפת יתר והיעלמות פרטים מגופם של הדגים הכסופים. דגים צבעוניים יאפשרו הבזקה חזקה יותר. דגים כהים מאוד יבלעו את אור המבזק ויהיה קשה מאוד להאיר אותם גם עם הבזקה חזקה.
האם לכלול צולל בצילום: צלמים רבים אוהבים לכלול דמות של צולל ברקע בצילומי להקות דגים. הסיבה לכך היא, שצולל יכול להוסיף אלמנט אנושי ותחושת אינטראקציה עם הלהקה, שתרתק את הצופים בצילום. בנוסף הכללת צולל בפריים עשויה להעניק קנה מידה ופרופורציות לגבי גודלה של הלהקה. במקרה של הכללת צולל בפריים, כדאי לתדרך את הצולל לפני הצילום לגבי מיקומו הרצוי בפריים, כך שיתאים לקומפוזיציה הרצויה לכם ולשאר האלמנטים בפריים.
מיקומם של המבזקים (או המבזק היחיד): בצילומי להקות דגים, כדאי להרחיק את המבזקים הצידה עד כמה שניתן על-מנת לספק כיסוי הבזקה רחב, שיצליח להאיר את הדגים שבקדמת הפריים ובשוליו. בשימוש במבזק יחיד, כדאי למקמו גבוה מעל הפורט. מיקום כזה יגרום להבזקה להיראות טבעית יותר, מכיוון שעין האדם רגילה לתאורה עילית שמגיעה מהשמש.
