צילומים בלילה

אני שואל את עצמי- מה היה רע להישאר בבית ולהעביר ערב מול האתרים החביבים עלי באינטרנט (לא מוחות מלוכלכים, לא אלו שאתם חושבים)? בטח עדיף ממים קפואים ומכווצי אברים. מה שחסר לי עכשיו זה רק לדרוך על קיפוד. או אבנון. אחרי שאני מכניס את הראש למים ונושם קצת מהווסת והמים בחליפה מתחממים מעט- זה עובר והכיף מתחיל. נכון, צלילת צילום בלילה חורפי זו חוויה מפוקפקת, אבל הצורך הבלתי נשלט הזה, צלילה, צילום, צילום, צלילה חזק יותר. זר לא יבין זאת. בקיץ אין התלבטות. פשוט צוללים כשאפשר.

צוללים שאינם מצלמים (וואלה, יש עדיין כאלה?) נוטים לעיתים להתאכזב בצלילות לילה, הם אינם יודעים מה לחפש ובמה להתמקד. צלילות צילום ("צלילום"), בלילה שונות לחלוטים מצלילות צילום יום סטנדרטיות. עולמך מוגבל כאורך וכרוחב אלומת הפנס. בצילומי לילה אין צורך לכסות שטחים נרחבים, עדיף להתמקד בשטח קטן כגון מצבור אלמוגים או סלע גדול. כך גם ניתן לשפר את מיומנות איתור האובייקטים ובחירתם. מטעמי בטיחות, כדאי להיות מתואמים היטב עם בן הזוג לצלילה, בין אם מדובר בצלם או סתם בצולל שעדיין לא ראה את האור. התיאום תופס גם לגבי מה שאתם מתכננים למצוא ולצלם, כך ניתן לשפר את הסיכוי למצוא דברים מעניינים. באופן אישי, אני אוהב מאד לצלם בלילה- כמעט ואין צלילה שבה איני מוצא הפתעות כלשהן. לצלילות לילה יש את הקסם שלהן: כמו דראקולה שמגיח מהארון המעופש לאחר קרן שמש אחרונה, כך יצורים שקשה עד בלתי אפשרי לראות ביום, מותחים את אבריהם, מנערים קשקשיהם ויוצאים לתת את ההופעה הלילית שלהם. דגים שניתן רק לנחש את צבעיהם הטבעיים ביום, נראים כמו שהם תחת אלומת הפנס, במופע הצבעים האמיתי שהטבע חנן אותם, ללא הגוון הכחול ששולט בהם בשעות היום. בהגדרה, צלילות לילה מתחילים לבצע סמוך לשעת השקיעה או קצת אחריה. השעות האלה מתאפיינות בשינוי הדרגתי של האור שנכנס למים, מכחול כהה בדרגות משתנות ועד שחור אטום לחלוטין. השעה הראשונה לאחר השקיעה מתאפיינת עדיין ב"חילופי משמרות"- חלק גדול מהדגים שפעילים בשעות היום מתחילים להעלם לתוך נקיקים או מתחת לאלמוגים ומנסים למצוא לעצמם מסתור בטוח מטורפי הלילה שמתחילים את משמרתם. אחד הקשיים הגדולים בצילומי לילה הוא היכולת של המצלמה להתמקד על אובייקט הצילום בגלל החושך המוחלט. על מנת לפקס היטב, המצלמה זקוקה לאור וניגודיות ולכן אחד הדברים החשובים לצילומים בחשכה הוא פנס שיתאים לפיקוס. הפנס צריך להיות מספיק חזק ובעל אלומה רחבה דייה על מנת להאיר בצורה מספקת את הסביבה הקרובה, אך אליה וקוץ בה: במידה והפנס יהיה חזק מדי, הוא עלול להפחיד ולהבריח את האובייקט כשאלומת האור תפגע בו. לכל יצור יש את מידת הסובלנות והעמידות שלו לאור, חלקם רגישים מאד לאור וברגע שהאלומה תפגע בהם הם יברחו וחלקם לא. דגים מסויימים אפילו נמשך לאור הפנס. ישנם סוגים שונים של פנסים: פנסי HALOGEN, פנסי HID ופנסי LED. חלק גדול מהצלמים וביניהם אני, מעדיף להשתמש בפנסי LED. פנסי הלדים שמיוצרים כיום חזקים דיים כדי לעמוד במשימה ולא פחות חשוב, צריכת הזרם הנמוכה של נורות הLED נמוכה משמעותית מכל היתר, כך שלא נדיר למצוא פנסים שמסוגלים לפעול עד 10 שעות ואף יותר בין טעינה לטעינה. ניתן למצוא פנסי LED שמאירים בעוצמה של אלפי LUMENS (יחידת מדידה לעוצמת האור)!. אך אין צורך להגזים, מה גם שמחיריהם של הפנסים הללו עלול להגיע לכדי מאות רבות של דולרים. פנס LED בעוצמה של 300-400 LUMENS יתאים למשימה ולא ישאיר חור בכיס. את הפנס נהוג למקם על המארז במידה ויש הברגה מתאימה, או להצמידו לזרועות המבזקים בעזרת מתאמים שונים. המהדרין יוסיפו פנס שני נוסף לצורכי פיקוס ופנס אחר המוחזק ביד כדי לתור את הסביבה אחרי מציאות שונות. אז מה אפשר לצלם בלילה? הרבה. והרי רשימה חלקית מאד: זהרונים אופורטוניסטים שינצלו את אור הפנס כדי לשאוב לפיהם קרבן תמים (נא לא לעזור להם, הם מסתדרים יפה לבד), רקדניות ספרדיות מחוללות, בעיקר אצל שכנינו מדרום וגם כאן מומלץ לא "לעזור" להן לרקוד. ניתן להבחין באותם אלמוגים תמימים למראה ביום, שפורסים את זרועות הציד שלהם כדי ללכוד יצורים חד תאיים קטנים. סרטנים אוהבים לילות וניתן למצוא אותם במבחר גדלים וצורות- כפנים ענקיים, עמוסיות שנוהגות לשאת על עצמן איצטלנים להסוואה, סרטני עכביש שמתרוצצים בהמוניהם על כל אלמוג רענן, גלתיתים (squat lobsters) זעירים שניתן לראותם על אלמוגי אש, מנסים לצוד תולעים קטנות. נוצות ים שנוהגות לצוץ בלילה מתוך החול (מאכלסות לעיתים סרטן קטנטן בין ענפיהן), תמנונים שונים ונדירים כמו תמנון הצדפות (כשמו כן הוא-נמצא בתוך צדף), תמנונים חקייניים ששמם מרמז על צורתם, דיונונים ודיונוניות, חבצלות ים שמגיחות ממסתורן עם רדת ערב ומהוות בית לדגיג או סרטן הבית, אצטגנונים ((stargazers בעלי מראה ביזארי מחופרים חלקית בחול שמצפים לעוט על טרפם, תוכינונים ישנים שעטופים בשכבת הגנה לילית. וכמעט שכחתי את הלהקות בנות עשרות הכרישים לבני הקצוות שזונחים את העצלות הטבעית שמאפיינת אותם ביום לטובת טירוף האכילה שתוקף אותם בלילה. אבל הם נמצאים מסביב לאי קוקוס וצריך להתחיל לחסוך. צלילות לילה ניתן לבצע כמובן בעומקים עמוקים ממגבלת 10 המטרים שהשתרשה משום מה בארצנו, אך לאחרונה גיליתי את האפשרויות הטמונות בצילום בעומק 50. סנטימטרים. האזור הרדוד בלילה (לפחות באילת) שוקק חיים בעומקים אלו ואפילו רדודים יותר. ישנם יצורים שמאופיינים ברמת פעילות נמוכה שניתן להתקרב אליהם בלילה בלי שיברחו. דגיגים קטנים שצפים צמוד לפני המים ואלו שניזונים מהם בלילה- דיונונים למשל. גם חניתנים אוהבים להעביר את הלילה בעומק אפס. את כל אלה ומציאות אחרות, ניתן למצוא בצמוד למזחים, מצופים או החבלים שקשורים אליהם. הדגיגים טוענים בתוקף שמקומות אלה מהווים עבורם מסתור, אבל אנחנו מכירים את הטריק הזה: שום דבר לא יסתיר אותם מצלם חרוץ וחדור מוטיבציה (או מדיונון רעב). צילום בצמוד לפני המים מעניק בונוס בדמות השתקפות: פני המים משמשים כמראה וכך נראה את האובייקט שלנו כפול-ככל שפני המים חלקים יותר, כך ההשתקפות תהיה ברורה יותר. מבחינת בחירת עדשות ופרמטרי הצילום, מומלץ להתייחס לצילומי לילה כאל צילומי מאקרו רגילים בשעות היום, בהבדל אחד; המבזק ישמש כמקור אור יחיד והרקע יהיה שחור, גם ללא בחירת מהירות סגר גבוהה במיוחד או צמצם סגור. מבחינת פלשים, הדגמים הקטנים יותר של המבזקים יעילים מאד לצילומי לילה משום ששטח התאורה שהם אמורים להעניק הוא קטן יחסית. למבזקים קטנים יש יתרון גם בגישה למקומות צפופים ומחילות ללא חשש מפגיעה בריף או בציוד עצמו. גם בצלילות לילה מומלץ בחום לשחק עם מיקום המבזקים כדי להעניק תאורה ייחודית לצילום: הבזקה אחורית או צידית עשויים להוות את ההבדל בין צילום סטנדרטי לצילום יוצא דופן.

הקסם של צלילום בלילה מתגלה רק לאחר שמפתחים את יכולת גילוי האובייקטים ולומדים את דפוסי ההתנהגות שלהם. כמו ביום אבל קצת יותר. והעיקר, צאו לצלם בלילה ואם העסק הופך להיות ממש קר, תמיד אפשר להשתין בחליפה ולפנטז על המקלחת החמה שלאחר מכן. התוצאות שתראו על מסך המחשב בבית בסופו של דבר, יצדיקו את המאמץ.